top of page

מידע, הגדרות והבהרות

המונח  Trauma-Bonding מתייחס לקשר רגשי חזק מאוד שנוצר במושא ההתעללות (בנפגע/ת) כלפי המתעלל/ת, בשל מעגל האלימות (המילולית/רגשית). בצורה פרדוקסאלית, ברוב המקרים הנפגעים כלל לא מודעים להתעללות, או לתהליך ההזדהות שלהם עם המתעלל/ת.

*הִיקָּשְׁרוּת טראומטית נוצרת אצל כל מי שעוברים התעללות רגשית מידי דמות משמעותית ו/או סמכותית בחייהם, משתי סיבות עיקריות:

1) "רגעי החסד", שאותם מתעללים מקנים לקרבנותיהם, מקבלים תהודה של אסירות תודה אצל הנפגעים ו-

2) השווי של "רגעי החסד" מואדר (הופך ליקר מכפי שהוא בפועל) ומונע מהקרבנות לראות בדמות המתעלל/ת את מקור הסבל, הרוע והשלילי. הראציו של הנפגעים "זוכר" איך אותה דמות "העניקה" לו/ה תחושת רווחה ברגעי המשבר ולא מסוגל לזהות את העובדה המצערת, שמי שהוביל אותם למשבר היא/הוא בדיוק אותה דמות. כלומר המתעלל/ת הופכים במוח האנושי המיוסר ל"מטיבים".

* מי שראו את הסדרה "חטופים" או "Homeland" המבוססת עליה, אולי יוכלו להבין מה קורה לשבויים מכל סוג שהו.

** ילדים שחווים ניכור הורי נקשרים בדיוק כך להורה המנכר/ת.

*** להבדיל, גם ילדים שחוו פרידה מהורה מטפל/ת טרם שהיו בשלים לכך רגשית (הוכנסו לפעוטון לפני גיל שנה וחצי, או ילדים שנאלצים לבלות במסגרת טיפולית ו/או חינוכית, פרטית או ציבורית, שעות ארוכות ללא הדמות המטפלת הטבעית שלהם), יפגינו התנהגות של תלות ותלותיות בהורה או בדמות העיקרית שמטפלת בהם במשפחה. הם חווים זאת כנטישה, כל יום מחדש, למרות שהדמות המטפלת העיקרית יכולה להיות של אדם אוהב ותומך ובריא/ה בנפשו/ה. קיים סיכוי סביר, שבמקרה זה בלבד, ילדים שקיבלו אהבת-אם חמה ומחבקת (אם כי במינון שלא הספיק להם)  "ייתאפסו על עצמם" בין גיל ההתבגרות לשנות ה-20 שלהם.

התנהגות פאסיבית אגרסיבית/נגטיביות

מושתתת על ביטויים של עוינות מכוונת ויחס שלילי, המוסווים תחת מעטה של לכאורה: חוסר יכולת ביצועית, אזלת יד, התעקשות על  "עקרונות", אדישות, חוסר איכפתיות, התעלמות מתקשורת מתבקשת ואפילו כישלונות מכוונים.

בפועל, המדובר באלימות רגשית כבושה (כעס, זעם) המבוטאת בצורה עקיפה ע"י הימנעות. המאפיינים של טיפוסים פאסיבים אגרסיבים יכולים לכלול דחיינות, "חבלנות", "שכחנות", נטייה לביקורתיות-יתר ולתלונות קטנוניות, קנטרנות, לגלגנות, ציניות...

* הצעה למונח בעברית: חדלות-אישים אלימה... חדל-אישים אלים... חדלת אישים אלימה.

מניפולציה (השפעה/שפעול)

שליטה ויכולת שינוי הסביבה, לטובת ולצרכי המפעילים (את השליטה). לרוב מדובר בניצול. בין אם ניצול של מכונות ובין אם של בני אדם, חי, צומח או דומם. ברוב המקרים, המדובר בניצול בלתי הוגן.

מילון קמברידג' מגדיר מניפולציה כשליטה במישהו או במשהו לצורך קידום טובות הנאה אישיות, לרוב בדרך שקרית/כוזבת ו/או בלתי הוגנת.

*מה דעתכם על האפשרות לקרוא למניפולציה על מישהו (להבדיל מהפעלה טכנית/מכנית) שִׁפְעוּל רגשי או שִׁפְעוּל  זדוני?

האמת היא, שאנו חשופים לשִׁפְעוּל רגשי/מניפולציות בשוטף. החל בבקשה הפשוטה ביותר (אפשר לקבל מלח, בבקשה?) וכלה בפרסומות (שמשדרות לנו שאנו זקוקים למוצר או לשירות מסויים, כדי לשפר הבטים בחיינו - הסאב-טקסט של כל פרסומת הוא שחסר לנו, או בנו, משהו...). מן הסתם כשמדובר בהתעללות רגשית סמויה, רמות השִׁפְעוּל והזדון המכוון מתוחכמים ברמה שטנית.

דיסוננס קוגניטיבי

בעברית מכנים זאת צְרִיר הַכָּרָנִי (סילחו לי אם לא אשתמש בהמצאה הזו של האקדמיה ללשון עברית).

דיסוננס קוגניטיבי הוא הפער בין הערכים והאמונות שלנו להיגיון שלנו.

חוסר איזון/הרמוניה בין אמונה למציאות והדרך בה אנשים מיישבים זאת. קיים מונח בעברית שיכול לבטא במדוייק את המונח הלועזי: דעה חצויה. בד"כ, כשדעתי חצויה, אני מתלבטת בין הרגש שלי לרציונאל השכלי שלי.... ואם כבר "מתעקשים" להמציא מונח חדש, אז למה לא

פער מחשבתי-רגשי או התנגשות שכלית-רגשית.
 

להלן דוגמאות להמחשה:

1) רכשתי זוג נעלי עקב (13 ס"מ) של  ג'ימי צ'ו במחיר של מעל 950 ש"ח. אין לי איך "לגמור את החודש" ויש לי מספיק זוגות נעליים כדי לפתוח חנות... ההסבר שלי לכך הוא: נעליים של ג'ימי צ'ו עולות פי 2 ו-3, זו הייתה הזדמנות חד-פעמית. אני אנעל אותן לכל אירוע ובילוי, הן כה איכותיות שהן תחזקנה שנים מעמד וההשקעה תצדיק את עצמה...

2) אני מעשן/ת - ההסבר - בסוף כולם מתים... אני מעשן/ת סיגריות "קלות", ראיתי אנשים וילדים שלא נגעו בסיגריה...

3) מי שמשקיע אלפי שקלים בהגרלה, בכרטיסי מזל, בהימור ולא זוכה, יגיד - בפעם הבאה אקח את כל הקופה, כי הסיכוי שלי גדל... * כולנו נוטים להסביר לעצמינו (ואולי גם לאחרים) בצורה הכי רציונלית, מעשה או בחירה שלנו שנוגדים כל היגיון ורציונל, אך מושתתים ב-100% על הרגש). מה לעשות שהתיאוריה, לא פעם, מתנגשת עם המציאות...

בחירה תחת השפעה

זו בחירה שאדם עושה, או החלטה שהוא מקבל, בדעה צלולה, באמונה ובוודאות שהוא/היא עושים כן מבחירה חופשית שלהם.

העניין הוא, שבמידה שהם קרבנות להתעללות רגשית סמויה, הבחירות שהם עושים והחלטות שהם מקבלים, מושפעות מ"הכיול מחדש" שהם עברו בשל צורת ההתעללות הספציפית הזו, שחלקה הניכר מושתת על עמעום הדעת (גסלייטינג). מה שקורה בפועל הוא, שהם מקבלים החלטות או בוחרים לפי מה שהמתעלל/ת שלהם היו מעדיפים... פרספקטיסייד...

המונח Gaslighting שאוב מסרט מ-1944, שנקרא Gaslight. בסרט הבעל מנסה להטריף את דעתה של אשתו, במטרה לביים בהצלחה האת התאבדותה. כלי התאורה הוא מנורת גז, בה ניתן להגביר או לעמעם את עוצמת האור. בפועל, המדובר בסוג מסויים מאוד של מניפולציה - *שפעול זדוני. התעללות רגשית "במיטבה". המונח משמש לתיאור מצב או פעולה, בהם המשפעלים הרגשיים (המניפולטורים) "מקטינים" את זולתם, בעיקר ע"י שימוש בחצאי אמיתות ובאמירות שקריות, אך גם באמירות "פולניות" (כגון: "איך שאת היית יפה, בפעם האחרונה שנפגשנו. כמה שנים עברו מאז?") מה שמכונה במחוזותינו אמירה "פולנית" נכנס לקטגוריה הזו  של Gaslighting. להחמיא "בכאילו"... כי בפועל השידור שמתקבל אצל הזולת הוא אמירה פוגענית לגביו (בדוגמה שלעיל, הסאב-טקסט הוא, "עכשיו את כבר ממש לא ..."). 

 

המגמה בשימוש בשיטת ה- Gaslighting היא שטיפת מוח של הזולת כדי להשיג יותר כוח ושליטה. הטקטיקה הזו גורמת לקרבנות לפקפק בידיעותיהם,  בזיכרונם ובהבנתם/תפיסתם את המציאות. כאשר זה נעשה לאורך זמן ע"י דמות משמעותית, מתערער בטחונו העצמי של הקרבן  והוא ומתחיל לסמוך על הדמות ש"מתקנת/מבקרת" אותו.  ברגע שזה קורה, עוברת השליטה בו/בה לאותו מתעלל/ת. זוהי טקטיקה בה נוקט אדם או גוף, הרוצים להשיג יותר כוח ובכך גורמים לזולת לפקפק בידע של עצמו ובהבנתו את המציאות.

 

ותתפלאו, הטקטיקה הזו עובדת בצורה מאוד יעילה וכל אדם נתון להשפעתה. הטכניקה הזו משמשת מתעללים מכל סוג, דיקטטורים, נרקיסיסטים ומנהיגי כתות. הם עושים זאת לאט וב"טפטוף איטי" כדי שהקרבן/ות לא ישימו לב ו/או יחושו בעובדה שהם עברו שטיפת מוח "רצינית". או בכלל שהם עוברים שטיפת מוח. כי "עובדה" שאותה דמות משמעותית שומרת על קור רוח, רוגע ועושה רושם שהיא/הוא יודעים על מהם מדברים.

* הייתי מציעה להשתמש  בצירוף המילים "עמעום הדעת" כמונח מדוייק, מאחר שבפועל המדובר בעמעום איטי של דעתו של  הזולת, חושיו ותפיסתו את המציאות. 

שליטה מַכְפִּיפָה - COERCIVE CONTROL

*בשליטה מַכְפִּיפָה אין המדובר רק באלימות אלא, בגזילה ובמניעה מהקרבן את הזכות הבסיסית של כול אדם (וזכות היסוד במדינות בהן קיימת חוקה), להיות ולנהוג חופשי בחייו. אין המדובר בהכרח באנשים שתלטנים, הדגש של המתעללים אינו "סתם" על שליטה. מטרתם הראשית היא לעורר בקרבן חששות כדי להכניע אותו/ה, להפכו/ה לכנוע/ה יותר. זאת, תוך כדי שימוש בטכניקות "מאיימות על שלמות". טכניקות אלה מעוררות בקרבנות את תחושת האיום והאי-נוחות שמלווה אותם ומתגברת בכל פעם שברצונם לפנות למתעלל/ת.

 

להלן קומץ מהטכניקות המשמשות כאיום או כהפחדה:

1) פגיעה באזור הנוחות הפיזי של הקרבן - עמידה בקרבת הקרבן מעבר למתבקש ולאזור הנוחות, או גהירה מעליו/ה, או חסימת דרכו/ה - יעיל במיוחד אם ממדי הגוף של המתעלל/ת גדולים משל הקרבן;

2) איומים בגרימת נזקים גופניים לעצמם או לקרבן, לפעמים מלווים בשבירת וריסוק חפצים, או בהכפשת שם הקרבן למרחוק או דיווחו/ה לרשויות כגון משטרה, רווחה, בריאות הנפש...;

3) תנועות גוף חדות כמו נפנוף זרועות וידיים מול אפם של הקרבנות, צביטות "קטנות", אחיזה איתנה של זרוע או כתף הקרבן, משיכה או דחיפה/הדיפה פה ושם;

4)בידוד הקרבן (יכול להתבטא במעקב צמוד ו/או טלפוני על מקום הימצאו/ה מעשיו/ה, מעקב אחר הודעות הדוא"ל שלו/ה או אחר כל מידע אישי/פרטי, והבעת עמדה שלילית או מאיימת לגבי הבחירות של הקרבנות, לרוב בתירוץ של קנאה ל"אהוב/ה" ש"מצדיק" התנהגות שכזו;

5) ניהול-מיקרו של חיי הקרבן - "שיפור" יציבתם או הליכתם, הדרך בה הם סורקים את שערם או הדרך בה הם מקפלים בגדים או סתם נושמים...;

6) מניעה - מניעה של ביטויי אהבה ורוך לקרבן, מניעה של הסכמתם אתו/ה, או מניעה של תמיכה או שיתוף פעולה כלשהו עם רצונות וצרכי הקרבן;

7) התעללות כלכלית שיכולה להתבטא ב-הקצאת "קצבה" לקרבן, היבנות או חיים של נוחות על חשבונו/ה ללא נקיפת אצבע;

8) עמעום הדעת/גסלייטינג - שימוש בטכניקות לשבירת רוחם והערך העצמי של הקרבנות, בהתבסס על ביקורת קטלנית מוסווית באצטלה של "לטובת הקרבן", הקנטות ו"ירידות" עח"ש הקרבן, עלבונות אישיים ועוד;

9) שימוש בילדים כקלף מיקוח - איום בלקיחתם או איום על שלמותם, או האשמת הקרבן בהורות מזיקה או בלתי ראויה;

10) שימוש במין כקלף מיקוח או כמנוף;

11) שימוש לרעה בזכויות חברתיות/תרבותיות - גברים עשויים להשתמש ב"זכויות" של מפרנס ראשי לצורך צמצום והגבלת חופש הפעולה של הקרבן, או להחליט שהם היחידים שמנהלים את חשבון ההוצאות, נשים יכולות להשתמש ב"חולשות נשיות" כדי לגרום עגמת נפש או לעורר או לדרוך על נקודות תרפה וכ"א מההורים יכול להשתמש באימהות או באבהות כדי למנוע מהקרבן גישה או שעות פעילות עם ילדיו/ה, להכפיף את הילדים לרצונו, לקבוע בלעדית את מסגרות לימודיהם ו/או את דרך חינוכם, ללא מתן דריסת רגל להורה השני ועוד...

איור של קבוצת אנשים אוחזים ידיים
איור של קבוצת אנשים אוחזים ידיים
איור של קבוצת אנשים אוחזים ידיים
bottom of page