התעללות רגשית סמויה
=
גניבת זהותך
מאמרים למחשבה:
שתיקה עוינת, שתיקת ניכור, מהווה אמצעי ענישה אכזרי
שתיקת ניכור היא הארמגדון של כל קשר
- אפילו רגעי... -
עוצמת השפעתה כחרם/נידוי
המאמר מבוסס על נסיונו המקצועי, תובנותיו ומחקריו של פרופסור וויליאמס קיפלינג מאוניברסיטת פרדו, אינדיאנה.
"שתיקת ניכור, אפילו לרגע קל, מפעילה את החלק במוח המכונה קליפת-החגורה-הקדמית.
זהו החלק האחראי לתחושות של כאב גופני.
"הכאב הראשוני שחשים כשחווים שתיקת-ניכור, זהה לחלוטין לכאב גופני - גם אם המתנכר/ת הם זרים, חברים או אוייבים" טוען וויליאמס קיפלינג, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת פרדו.
שום שיח פתוח על התעללות רגשית/מילולית סמויה, לא יהיה מושלם ללא התייחסות הולמת לשתיקה - להעדר המילים ולהתנכרות. שתיקת התנכרות היא הארמגדון של מי שמפעילים אותה כלפיו.
אפילו בבתי סוהר, צורת הענישה החמורה ביותר היא הבידוד או ה"חרם" החברתי. העדר המילים ונתק תקשורתי הם התעללות רגשית וגופנית בו זמניות.
המחקרים מוכיחים ששתיקת הניכור גורמת לנזקים משמעותיים בכל מערכת יחסים, לעתים ברמה של אל-חזור. לדבריו של וויליאמס, זה טבעי למדי, שבהעדר הסכמה אנשים יזדקקו לתקופה של "צינון" והירגעות, אך הוא מציע שבמצב של אי הבנות וחוסר הסכמה עדיף לומר "אני לא מסוגל/ת לדבר אתך כעת, אך נוכל לחזור ולדון בכך מאוחר יותר".
זה לא יהיה הוגן להחליט שכל מי משפעיל את שתיקת הניכור על הזולת מתכוון להכאיב לו או לפגוע ולגרום לו לנזקים, לעתים בלתי הפיכים. אך הנזקים של שתיקה מעין זו הם קו-לו-סא-לים (במימדים מפלצתיים). ובעצם, מהם נובעת הסכנה שבשתיקת הניכור.
באדם שחווה את שתיקת הניכור מתעוררים רגשות של "חוסר ערך". כשמישהו מכיר בך ושם לב אליך, זה מהווה סימן לכך שהוא מכבד את מי שאת/ה וזו התחושה הכי קרובה לתחושה של להיות אהוב/נאהב. עוצמתה והשפעתה של ההתנכרות שווה לעוצמתה והשפעתה של האהבה, רק בשלילי.
שתיקת הניכור, השתיקה העוינת היא שיטת התעללות שנועדה לשלוט, להעניש, ולהתיש את הזולת והיא השיטה המועדפת על נרקיסיסטים ואנשים שמתקשים לשלוט בדחפים של עצמם - כלומר באנשים בעלי נטייה לאינפנטיליות.
גם ילדים שעברו 'המרה' (מעין שטיפת מוח, המכונה *ניכור הורי) והסתה של הורה אחד כנגד משנהו, עלולים להגיב כך כלפי ההורה שנוכר.
כשהורים מפעילים את שתיקת הניכור על ילד/ה
פירושו שההורה תובע מהילד/ה לענות על צרכיו הרגשיים. יש בכך מעין תביעה לקבל תמיכה ואהבה ללא תנאי, בעוד ההורה מתעלם וכלל לא מעניק לילדו את היחס שהוא/היא תובע לעצמו. בפועל ובטבעי, התפקיד ההורי נועד לתת מענה הולם לצרכים הרגשיים של הילדים ולא להפך. שתיקת ניכור מצד אחד ההורים מכניסה כל ילד למצב של טראומה, היות שילד אינו יכול להתקיים בלי תמיכה הורית. גם תחושת הזמן של ילדים היא מוטית וחוסר הוודאות לגבי משך ה"נידוי", ההתנכרות, מבחינת הילד יכול להיראות ו/או להימשך לנצח.
המסר שמועבר לילד הוא, שהוא אינו בטוח בעולם הזה (היות שההורה שאמור לטפל בו, לא זמין למענו בכל זמן נתון, בשל החסכים הרגשיים של ההורה). ילדים לא מסוגלים להבין או "לקלוט" את הסיבה ליחס שכזה ומבחינתם ל"טיפול באמצעות שתיקת ניכור" אין כל סיבה נראית לעין.
התנכרות, התעלמות מ... ונידוי של בני אדם, למשל באמצעות שתיקת ניכור, משמשות לענישה ולמניפולציה (שפעול זדוני) של הזולת ואיש לא מודע לנזק שזה גורם לבריאות הגופנית והרגשית/נפשית של הנפגעים.
אז מדוע אנשים משתמשים בשתיקת הניכור?
האדם שמשתמש בשתיקת הניכור מנסה ליידע את הקרבן שלו שהוא עצמו בלתי מרוצה, בדרך של מניעת אהבה. בפועל מה שנלקח/נמנע מהקרבן במצב כזה, זה קבלתו כפי שהוא, ולא אהבה. האדם המשתמש/המפעיל בשתיקת הניכור, "ניזון" מהתחושות והרגשות השליליים האיומים, שהיא מעוררת בקרבן. במהות, מהווה שתיקת הניכור עדות ל*חוסר הבשלות ולבעיות התפקודיות הנפשיות/רגשיות של הנוקטים בה.
בדרך כלל השיטה הזו משמשת אנשים בעלי נטיות נרקיסיסטיות (המאפיינות את כ"א מ-4 סוגי הפרעות האישיות של המתעללים רגשית). המשך קריאה: *התעללות רגשית, ביטויה ביום-יום.
מה מנסה המתעלל/ת להשיג בכך?
1. להיות בשליטה מלאה.
2. "להרגיע" (לדכא) את נסיונות הקרבן להביע את עצמו וצרכיו.
3. להימנע מכל סוג של עימות (קונפליקט), הימנעות מכל צורך להתמודד ולמצוא פיתרון, הימנעות מלקיחת אחריות אישית ו/או הגעה לפשרה כלשהי.
4. הענשת הקרבן בגין התנהגות או אמירה שלו, אותה מיישמי השיטה מפרשים כפגיעה באגו של עצמם.
אך ההימנעות מלתקשר או התעלמות מגמתית מוחלטת מקיומו של הזולת בקשר של אהבה (הורים וילדים או בני/בנות זוג) הינה מוטעית, זדונית ומניפולטיבית ומהווה עדות לחישוב קר קיצוני ולאכזריות הנדרשים, כדי להכאיב לזולת ואפילו להביאו לכדי אבדן שפיות.
קיים הבדל מהותי בין לחתוך קשר עם אדם רעיל לבין יישום שתיקת הניכור
אין מה לעשות, בעולם מסתובבים אנשים רעילים רבים, או כאלו שינסו לפגוע בכם פעם אחר פעם, בלי להפגין שמץ של חרטה או כוונה להשתנות ולשנות דרכיהם. הדרך היחידה לנצח במשחק שלהם היא פשוט "לשבור את הכלים" ולא להשתתף במשחק הזה. עקירה של אדם רעיל מחייכם או התעלמות מוחלטת ממנו אינן זהות לשתיקת הניכור.
שתיקת הניכור יכולה להתקיים רק בקשר קיים או בין הורה לילד או בין בני זוג, בה אחד הצדדים מחליט לחדול מלתקשר עם הצד השני כאמצעי ענישה. שתיקה שכזו משמשת בשוטף את כל ארבעת סוגי המתעללים/ות הרגשיים הסמויים, בעלי המאפיינים הנרקיסיסטיים. במידה שבני זוג הגיעו לסוף הזוגיות שלהם והחליטו להתגרש, חוסר תקשורת ביניהם אינה בהכרח נחשבת לשתיקת ניכור. זו יכולה להיות הדרך היחידה בה לא מתקשרים עם אדם רעיל ונמנעים מפגיעת התנהגותו/ה הרעילה - זו התנהגות שנועדה לשימור עצמי.
כאמור שתיקת הניכור, שתיקה כעונש, איננה מניעת אהבה מהזולת (לאהבה אין תנאים), אלא מניעה של כל הכרה בו, בצרכיו, ברצונותיו, בזהותו ובמי שהוא.