הפתיח על אגדות ילדים נועד להעביר שני מסרים : 1) אין חדש תחת השמש: 2) סוף טוב יש בעיקר באגדות, ובחיים הממשיים כל אדם אחראי לאושר שלו (ומותר ורצוי לשתף אחרים). אם אתם מצויים במערכת יחסים בה "רגעי האושר" הולכים ומתמעטים ו/או המהווים בלעדית "תגמול" בעבור "סחורה ושירותים" שנתקבלו מכם,  או , לחילופין, מהווים את ה"גזר" להמשך הזרמת האספקה שלכם  ליצרני הרעל - אתם ביחסים רעילים.

​

ברור ששום אדם בריא אינו מתנדב מרצונו החופשי להיות קרבן. ובמקביל, כל  הבריא בנפשו מפשפש במעשיו ובמחשבותיו לנוכח מצבים בלתי נעימים, בהם ו/או להם הוא שותף. הוא/היא הופכים את עצמם ל"כתובת הראשונה"  ולעתים ("בסיוע" יצרני הרעל) ל"כתובת הבלעדית" לתלונות... טעות היא לדבר על בחירה "חופשית"  כשאוהבים, כשמעריכים או מעריצים מישהו. טעות היא לדבר על רצון ובחירה חופשיים אם תלויים במישהו רגשית, כלכלית או חברתית...    *המשך קריאה על יצרני הרעל>

​

מהן מערכות יחסים רעילות ואיך תדעו שאתם בסכנה?

25 השאלות שלהלן יסייעו לכם לזהות:

​

בין אם אתם ילדים של ובין אם בני/בנות זוג של מעמעם/ת רגשית, דעו לזהות סימנים ועדויות להתפשטות הרעל הארסי בנשמתכם:

* האם אתם "נזהרים בלשונכם", ו/או או נמנעים מלדבר או לפתוח בשיחה על נושאים שחשובים לכם עם האדם הקרוב לליבכם?

* האם אתם נמנעים מלחלוק בחופשיות את רגשותיכם, מחשבותיכם וזכרונותיכם מתוך חשש לתגובה שלילית של הזולת המשמעותי לכם (הורה, בן/ת זוג, מנהל/ת)?

* האם רוב הזמן אתם "מהנהנים", תומכים ומחזקים את וב: עמדות, אמונות, ערכים וצרכים של הדמות המשמעותית לכם? (ובשאר הזמן שותקים, או נושכים את לשונכם)?

* האם לצורך שימור ושמירה על הקשר שלכם, אתם "מעגלים פינות" ו/או "מתאימים" את אמונותיכם וערכיכם לשלהם? וכפועל יוצא, מבלי משים, פוגמים במו ידיכם בזהות של עצמכם?

* האם בנוכחותם אתם חשים תשושים, מותשים, מדוכאים או חשים שאתם "דרוכים" לגבי מצב רוחם ולהלך הרוח שלהם?

* האם לא פעם, אתם ה"מפייסים"? ה"מכילים"?

* האם אתם מרבים להצטדק ולהסביר את עצמכם מולם? או לחזור בכם מעמדה או רעיון שביטאתם?

* האם הוא/היא משועשעים מכינויים ו"שמות חיבה" שהם מעניקים לכם? מלהקניט אתכם, מלפגוע באופייכם ובמאפיינים שלכם? 

* האם אתם חשים מנוצלים: כלכלית, רגשית או אחרת?

* האם אתם חשים "אנוסים" להסכים רוב/כול הזמן עם הדמות המשמעותית בחייכם?

* האם אתם חשים כאילו שמולם ואיתם אתם בתפקיד של "מישהו אחר"? שעליכם "לשחק תפקיד" שרצוי להם? - ואם חלילה "תעיזו" לזוז מהתפקיד הזה, זה יוביל לערעור מערכת היחסים איתם או לחורבנה?

* האם הם נמנעים מלהביע הערכה הולמת להצלחות שלכם? האם הם נוטים להפחית מערך השגיכם? (אלה הם ביטויים של קנאה)

* האם אתם פחות  מבסוטים מעצמכם בנוכחותם: אינכם חשים שאתם במיטבכם? חשים את ההפך, שהם "מעודדים" את התכונות והחולשות שאינכם אוהבים בעצמכם? שהם נהנים מהעובדה שאתם במצב של הרס-עצמי?

* האם אתם חשים שבנוכחותם ו/או באימוץ עצותיהם אתם "ברגרסיה"? שנוכחותם ו/או דעותיהם עוצרות אתכם מלהתקדם ולקדם את רצונותיכם, את שאיפותיכם את עצמכם...?

* האם אתם חשים שאינכם מסוגלים לבקש ו/או לפנות אליהם לקבלת תמיכה ועידוד רגשיים/נפשיים?

* האם אתם לא סומכים על כך שתקבלו מהם סיוע כלשהו: כלכלי, או עזרה ביצועית (כמו העברת חפצים, תיקונים, סחיבה של משא, הלוואה וכו') או אפילו עמידה בלו"ז שחשוב לכם, כמו פגישות משותפות, ביצועה בעתה של מטלה או בקשה?

* האם אתם לא סומכים על הבטחותיהם? (ולו רק מחשש שמא, לדבריהם, אתם לא שמעתם/הבנתם/זכרתם נכון)?

* האם אתם תוהים בינכם לבין עצמכם אם הם משקרים, מספרים חצאי אמיתות, או שאתם מוסטים מבירור האמת?

* האם קיימת איזושהי תאימות בינם לבינכם? (ברור שקיימת תאימות ביניכם לבינם...). יש לכם בכלל נושא או עניין משותף כלשהו, שמאז שאתם זוכרים את עצמכם היה ה"קטע שלכם", ושהצלחתם לשתף אותם בו כחלק מהקשר ביניכם? 

* האם מתחת לפני השטח של יחסיכם רוחשים ביקורת שלילילת, מסרים  מלגלגים או עוקצניים (סרקזם), גלגולי עיניים, גוון קול לגלגני או מתנשא, ביטול, התעלמות, חוסר/העדר מענה, זעם כבוש?

* האם אתם חשים שהם "בודקים את הגבולות" שלכם מדי פעם? עושים או מתנהגים כאילו ב"להכעיס" (ונוטים "לשכוח" שדברים מסויימים מציקים לכם בוודאות)? - הלכה למעשה, הם לא מכבדים את הגבולות שלכם.

* האם אתם חשים לא פעם, שאתם מנהלים מולם "מלחמת מוחות"?

* האם הערך העצמי ו/או הדימוי העצמי שלכם הולך ומתכרסם, ומדי פעם מגיע לשפל חדש?

* האם הבריאות הגופנית שלכם הולכת ונפגמת, למרות שלא נחשפתם למחלה או לחבלה גופנית כלשהי?